לילך חיים אידלברג

אורח/ת · עו"ד, תנועת אל הדגל

33
דברי דובר/ת
2,510
סה"כ מילים
4
ישיבות

כל דבריו/ה לפי ישיבה

ייצוא כל דבריו/ה

פרוטוקול 498 — 2025-12-07 (4 דברי דובר/ת)

עורכת הדין לילך חיים אידלברג מתנועת אל הדגל. בהמשך ישיר לדברים של הרב אהד ואלון, אני אגיד שביום שפינו את אלון על החוף בנהרייה הייתי שם. אני חברת מועצת העיר נהרייה קדנציה שנייה ועסקתי לא מעט בחירום מאז 7 באוקטובר. הייתי שם באותו יום. אני יכולה להגיד רק דבר אחד לעניין סעיף המטרה. כשאנחנו מדברים על סעיף המטרה אני אדבר בהתחברות ישירה למה שאלון אמר. אנחנו צריכים חיילים כי הצבא אומר לנו שאנחנו צריכים חיילים. בסעיף המטרה הנוכחי אין ולו באזכור אחד לצורכי הצבא וצורכי ביטחון מדינת ישראל. אם אנחנו לא מבינים אחרי השנתיים והחודשיים האחרונים שעדיין יש איום קיומי על מדינת ישראל וכולם צריכים להתגייס ולתת יד כדי למנוע אותו אז משהו אבדנו לנו בדרך. יש פה כשל לוגי לא מובן. לא הגיוני שבסעיף שנועד לתקן את חוק שירות הביטחון אין ולו התייחסות אחת לצרכים ולביטחון מדינת ישראל. יש התייחסות לשילוב שלהם בשוק העובדה, יש התייחסות לצמצום פערים ואין מילה על מה המדינה הזו צריכה ברמת צורכי ביטחון. איך זה יכול להיות? איך זה יכול להישמע למישהו הגיוני? אני מדברת כמו הרב אהד מתוך העיניים והפה של הציבור הדתי-לאומי ששולח את הילדים להתגייס, שמלמד אותם ששירות הוא לא בהכרח רק באוהלה של תורה. יש לי שניים שישבו מספיק זמן באוהלה של תורה והיום אחד קצין ואחד בדרך להיות קצין. הם עזבו ישיבות גבוהות אחרי שלוש שנים לפני הגיוס בכוונה לחזור עליהן. אתם מדברים איתי על זה שאי אפשר להכריח להתגייס. את הבנים שלי אף אחד לא שאל אם הם רוצים לצאת מבית המדרש למלחמה. נכון שבמקרה שלהם גם אף אחד לא היה צריך לשאול כי החינוך שהם קיבלו והערכים שהם ספוגים בהם לא נדרשו לשאלה. הם קמו והלכו. אבל אף אחד לא שואל את הבנים שלנו אם הם רוצים. ילדים בתוך במגזר שלנו לא מקבלים את האופציה לקבל פטור של תורתו אומנתו. גם שיש לך בבית עילוי כמו הבן הצעיר שלי שמסיים ש"ס גמרא בפחות משנה בישיבה שלו. אין לו אופציה. הוא צריך ללכת לצבא ובמקרה שלו הוא גם רוצה ללכת לצבא כי הוא מבין ששם הוא משרת את עם ישראל נכון להיום הכי טוב. לעולם התורה הוא עוד יחזור. יושב-הראש דיבר פה בתחילת דבריו על הגנה על עולם התורה. עולם התורה שלנו נמצא בישיבות הגבוהות, בישיבות ההסדר, במכינות הקדם הצבאיות. הוא לא יושב רק בבני ברק וירושלים. הוא נמצא אצל החבר'ה שיוצאים לעזה וללבנון ולסוריה עם הגמרא ביד. זה עולם התורה האמיתי. התורה שלהם מלאה. התורה של מי שיושב בישיבה כאשר האחים שלו נלחמים ונהרגים והאדמה של הארץ הזו נספגת בדם שלהם הם תורה ריקה. סעיף המטרה לפני הכול צריך לדבר על ביטחון מדינת ישראל ועל הסרה של איום קיומי על מדינת ישראל. אם זה לא מופיע בסעיף המטרה אז אי אפשר לקרוא תיקון לחוק שירות ביטחון. זה לא קשור לא לשירות ולא ביטחון.
דברי דובר/ת #39 | 446 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
המילה הזו מכפיפה כל דבר אחר להכרה בחשיבות.
דברי דובר/ת #51 | 8 מילים
◂ 173 הפסקות — לחצו להצגה
המוסדות הציוניים-דתיים מוגדרים כמוסד מוכר שאינו רשמי ומכאן זה נובע.
דברי דובר/ת #225 | 10 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
אם אפשר למסור את הנתונים לפני הדיון הרלוונטי זה יעזור לנו.
דברי דובר/ת #252 | 11 מילים

פרוטוקול 516 ו-517 — 2025-12-23 (18 דברי דובר/ת)

ואנחנו נשמח להתייחס, כבוד היו"ר אחר כך.
דברי דובר/ת #475 | 7 מילים
— המשך —
ואנחנו נשמח להתייחס, כבוד היו"ר אחר כך.
דברי דובר/ת #475 | 7 מילים
◂ 240 הפסקות — לחצו להצגה
אדוני, אפשר לדבר על הסעיף עצמו? אני אשמח.
דברי דובר/ת #716 | 8 מילים
— המשך —
אדוני, אפשר לדבר על הסעיף עצמו? אני אשמח.
דברי דובר/ת #716 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה לדבר לגופו של הסעיף, אבל בשביל זה אני רוצה לחזור לשאלה, ואולי הייעוץ המשפטי יוכל לענות. אנחנו דיברנו פה לפני מספר דיונים על סעיף המטרה, על תכלית החוק. אמרנו שבתכלית החוק לא הייתה שום התייחסות לנושא של צורך ביטחוני, לנושא של הצרכים של צה"ל. מזה נגזר גם כל ההמשך, כי אם אנחנו מדברים היום על סמכותו של שר הביטחון להוציא צווים ולתת דח"ש, הוא צריך לעשות את זה בכפוף, לא בהתחשב כמו בלשון הנוסח הקודם, אלא בכפוף לצורכי ביטחון מדינת ישראל וצורכי הצבא והכוחות הסדירים כפי שיוגדרו על ידי הצבא, לא על ידי מישהו אחר. יש פה עניין מאוד מאוד עקרוני, אני מבקשת לדעת האם בסעיף המטרה, בתכלית החוק, תוקן העניין שהייתה חסרה התייחסות, או עתיד להיות מתוקן העניין שבו חסרה התייחסות לתכלית מרכזית ואולי ראשונה במעלה מבחינת מדינת ישראל, וזה ביטחון מדינת ישראל. זה ההגנה על הקיום של הבית הלאומי שלנו. כל סעיף ד אמור להיות בכפוף לזה ששר הביטחון אמור להתנהל בשיקול דעת תחת מנגנון מסוים ופרמטרים מוגדרים. צריך להבין, יהיו אלפי אם לא עשרות אלפי בקשות דח"ש, לא כולן יוכלו להיענות, לפי איזה מנגנון הוא בוחר מי נענה ומי לא? מי מפקח עליו? למי בסופו של יום הוא נותן דין וחשבון?
דברי דובר/ת #720 | 196 מילים
— המשך —
אני רוצה לדבר לגופו של הסעיף, אבל בשביל זה אני רוצה לחזור לשאלה, ואולי הייעוץ המשפטי יוכל לענות. אנחנו דיברנו פה לפני מספר דיונים על סעיף המטרה, על תכלית החוק. אמרנו שבתכלית החוק לא הייתה שום התייחסות לנושא של צורך ביטחוני, לנושא של הצרכים של צה"ל. מזה נגזר גם כל ההמשך, כי אם אנחנו מדברים היום על סמכותו של שר הביטחון להוציא צווים ולתת דח"ש, הוא צריך לעשות את זה בכפוף, לא בהתחשב כמו בלשון הנוסח הקודם, אלא בכפוף לצורכי ביטחון מדינת ישראל וצורכי הצבא והכוחות הסדירים כפי שיוגדרו על ידי הצבא, לא על ידי מישהו אחר. יש פה עניין מאוד מאוד עקרוני, אני מבקשת לדעת האם בסעיף המטרה, בתכלית החוק, תוקן העניין שהייתה חסרה התייחסות, או עתיד להיות מתוקן העניין שבו חסרה התייחסות לתכלית מרכזית ואולי ראשונה במעלה מבחינת מדינת ישראל, וזה ביטחון מדינת ישראל. זה ההגנה על הקיום של הבית הלאומי שלנו. כל סעיף ד אמור להיות בכפוף לזה ששר הביטחון אמור להתנהל בשיקול דעת תחת מנגנון מסוים ופרמטרים מוגדרים. צריך להבין, יהיו אלפי אם לא עשרות אלפי בקשות דח"ש, לא כולן יוכלו להיענות, לפי איזה מנגנון הוא בוחר מי נענה ומי לא? מי מפקח עליו? למי בסופו של יום הוא נותן דין וחשבון?
דברי דובר/ת #720 | 196 מילים
— המשך —
פחות טוב לנו.
דברי דובר/ת #721 | 3 מילים
— המשך —
פחות טוב לנו.
דברי דובר/ת #721 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הממשלה הזו היא זו שבחרתי בה.
דברי דובר/ת #723 | 6 מילים
— המשך —
הממשלה הזו היא זו שבחרתי בה.
דברי דובר/ת #723 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חבר הכנסת אשר, הממשלה הזו היא זו שבחרתי בה, פשוט ולעניין. יותר בייס ממני אין.
דברי דובר/ת #725 | 15 מילים
— המשך —
חבר הכנסת אשר, הממשלה הזו היא זו שבחרתי בה, פשוט ולעניין. יותר בייס ממני אין.
דברי דובר/ת #725 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה לקבל תשובה לעניין הזה כי אנחנו באמת מעלים פה כל הזמן הסתייגויות ואנחנו רוצים להבין לאן זה הולך.
דברי דובר/ת #727 | 20 מילים
— המשך —
אני רוצה לקבל תשובה לעניין הזה כי אנחנו באמת מעלים פה כל הזמן הסתייגויות ואנחנו רוצים להבין לאן זה הולך.
דברי דובר/ת #727 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל זה צריך להיות מעוגן בתוך הסעיפים.
דברי דובר/ת #729 | 7 מילים
— המשך —
אבל זה צריך להיות מעוגן בתוך הסעיפים.
דברי דובר/ת #729 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
כבוד היו"ר, אני לא סיימתי, יש לי עוד הערה קטנה.
דברי דובר/ת #735 | 10 מילים
— המשך —
כבוד היו"ר, אני לא סיימתי, יש לי עוד הערה קטנה.
דברי דובר/ת #735 | 10 מילים

פרוטוקול 530 — 2026-01-04 (8 דברי דובר/ת)

תודה. אני אבקש להתחיל באיזושהי אמירה כללית, ואני ארד לסעיפים, אם זה בסדר.
דברי דובר/ת #653 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מתחברת קצת לדברים של שלומי על השיח שאני חווה פה. אני מבקשת להניח על השולחן דבר פשוט. כמו שאין טלאי צהוב, המדינה שלנו - - -
דברי דובר/ת #655 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מצוין. אני אשמח שמדינת ישראל לא תיחשב לפריץ. הצבא שלנו, צבא ההגנה לישראל, לא ייחשב לצבא הצאר שחוטף ילדים יהודים אליו, וגם בואו נשים על השולחן, אחינו החרדים הם לא בגדר שבט לוי, אם נלך לדיונים של שבוע שעבר ולדברי התורה המבריקים שהיו פה. מה לעשות? לא כולם שבט לוי. לוי יש בכלל ישראל, גם אצל החילונים, גם אצל החרדים, גם אצל הדתיים הלאומיים, בכל מקום. הקביעות האלה והמסמרות שמנסים לשים פה, כאילו החברה הישראלית מרעיבה ילדים, חוטפת אותם לצבא, זה משהו שאי אפשר לנהל בו שיח לא הגון, לא ענייני, ובטח שלא מקדם, לא לחברה הישראלית בשום מגזר שלה. זה הדברים שאני רוצה להנכיח פה ולהגיד קודם כול. אם אנחנו כבר מדברים על דברי תורה, שלושה כתרים יש בעם ישראל. כתר לוויים, כתר מלוכה וכתר תורה. כתר לוויים מדובר בדנ"א, כתר מלוכה מדובר בדנ"א. כתר תורה, חברים, אתם לא היחידים שיכולים לזכות בו ואתם לא היחידים שטוענים אליו. כתר תורה הוא לכל מי שרוצה ללכת ללמוד. לכולם. ופה אני גם רוצה להתייחס לדברים של חבר הכנסת גולדקנופ. עם כל הכבוד, להניח ללומדי התורה, מה עם לומדי התורה שהם במגזר הציוני? מה עם לומדי התורה שחובשים את ספסלי בית המדרש בשבי חברון? במרכז? בנהרייה? מה איתם? אלה לא לומדי תורה? אם אתם מבקשים לגזור גזרה שווה על לומדי התורה, תחילו אותה על כולם. זה דבר אחד. ואגב גזרה שווה, אתחבר לדברים של חבר הכנסת אזולאי, כי אני חושבת שהם נכונים מאוד. ב-13 באוגוסט הניחו ארגוני המשרתים על שולחן הוועדה הזו, נייר עמדה שהתקבל כנייר עמדה. ובמסגרת נייר העמדה הזה אנחנו הגדרנו איך צריך לראות חוק בעינינו. מהיום הראשון אנחנו אומרים שחוק לא צריך להיות חוק למגזר החרדי, הוא אמור להיות חוק לכלל אזרחי מדינת ישראל. סנקציות שיחולו בגדר החוק אמורות לחול על כלל אזרחי מדינת ישראל שלא מגיעים לשרת את המדינה שלהם. זה צריך להיות ברור מאוד, וזה יושב על שולחן הוועדה. זה מה שארגוני המשרתים מבקשים. מבקשים חוק שיש בו גזירה שווה לכולם. זה הדבר הבסיסי והנכון ביותר שצריך לצאת מוועדה שכזאת. אנחנו דנים, חבר הכנסת אזולאי, על סנקציות על חרדים, כי יש הטבות שרק חרדים מקבלים. אם יש סנקציות על ציבור מסוים, הן ייגזרו משם.
דברי דובר/ת #657 | 347 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מסכימה עם העניין של להשליך לכולם גזרה שווה. החוק צריך להיות לא חוק הסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, אבל זו לא הכותרת שאנחנו בחרנו. זו הכותרת שהוועדה בחרה. אני רוצה רק להתייחס רגע לעניין הסנקציות עצמן ולתוך הסעיף.
דברי דובר/ת #659 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם אנחנו מצופים לבדוק, חבר הכנסת פרוש, את ההשקעה בציבור החילוני, אולי נתחיל להיכנס למדידות גם של התפוקה של הציבור החילוני או הדתי-ציוני, מה הם נותנים למדינה במיסים, מה הם נותנים למדינה בתל"ג. אני לא רוצה להיות שם, כי אני חושבת שערכית אנחנו לא בשיח הזה. זה לא צריך להיות השיח מי נותן יותר. בעיניי בעולם האוטופי כל אחד נותן ככל יכולתו ומקבל ככל צורכו, אבל אנחנו לא בעולם אוטופי, מה לעשות. לגבי הסנקציות, אנחנו מבקשים להוסיף סנקציות נוספות גם במישור האישי, בשלילת ההטבות האישיות. אנחנו מבקשים להוסיף סנקציה על הנפקה של רישיון נשק. אנחנו מבקשים שבמסגרת הסיפור של העדפה מתקנת, מעבר להעדפה מתקנת אדם שהוא משתמט לא יועסק על ידי המדינה, לא יועסק על ידי רשויות מקומיות, לא יועסק בתפקידי ניהול בעמותות שיש להן סעיף 46, וגם לא יהיה אפשר לגשת למכרזים לכל הגופים האלה. זו הצעה אחת שמירי נשמח להתייחסות לגביה.
דברי דובר/ת #661 | 143 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה קשור גם למוסדי וגם לאישי. באישי אנחנו מבקשים שהוא לא יוכל להיות מועסק כאחד מחמשת מקבלי השכר הגבוהים בעמותה או בתפקיד ניהולי בעמותה. ככל שהוא יועסק בהם אנחנו נצטרך לדבר על סעיף 46, אבל בעמותה שיש לה זכאות לסעיף 46 היא לא תוכל להעסיק משתמט בתפקידים האלו, והוא לא יוכל לעבוד ברשויות מקומיות או רשויות מדינה בחברות לתועלת הציבור. וצריך לבדוק את המנגנונים, איך אנחנו עושים את זה נכון. לגבי שלילת הטבות אישית שמותנית באי-עמידה ברף המינימלי, אנחנו מבקשים להחיל כאן את אותו מנגנון גם לגבי עבודה - - -
דברי דובר/ת #663 | 91 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ארגוני המשרתים. זה מונח על שולחן הוועדה בנייר עמדה מ-13 באוגוסט. אנחנו מבקשים להחיל כאן גם את הנושא של אי-אפשרות לגשת למכרזים, כלומר הוא לא יעמוד בתנאי סף למכרזים שהם מכרזים של המדינה או רשויות מקומיות או אזוריות או חברות לתועלת הציבור או עמותות שיש להן אישור לפי סעיף 46, וגם לא לעבוד בחברות או עמותות או רשויות כאלה.
דברי דובר/ת #665 | 59 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשמח, וזה בהשלמה לדיון הקודם, למרות שזכיתי לשמוע ברכבת חזרה לנהרייה את חברת הכנסת מירי מסיגה את הרציונל. אבל לגבי סנקציה מוסדית, מירי, כמו שאמרת, צודקת. סעיף 46 מדבר גם לגבי סנקציות מוסדיות, ואני מבקשת שיובהר שאם אנחנו מגלים שיש ישיבה שמסרה דיווחים כוזבים, או לחלופין ארגונים שמעודדים השתמטות, בין אם זה בתעמולה, בין אם זה במעשה, הם ארגונים ועמותות שיישלל מהם סעיף 46 לתרומות. זו סנקציה שחייבים לשים על השולחן, והיא מאוד יעילה.
דברי דובר/ת #668 | 75 מילים

פרוטוקול 555 — 2026-01-27 (3 דברי דובר/ת)

אני אדבר על הסעיפים, אבל אני מבקשת דקה או שתיים לדבר רגע על מה שאני שמעתי כאן ביום הזה. היום הזה התחיל מבחינתי עם חברי הטובה יעל אלבוים שאיבדה את בנה שריה ולקח לי זמן להביא אותה לוועדה הזו. אני רוצה להגיד כמה מילים בהקשר הזה. שריה זה ילד שהכרתי מגיל אפס בגדול, היינו שכנים במחולה, אחד הקצינים מגדוד 51 כששריה ועוד חמישה חברים שלו נהרגו ולמוחרת נהרג גם עברי דיקשטיין, אז זה גדוד שאיבד שבעה חיילים ב-24 שעות, אחד הקצינים היה הבן שלי שגם ניהל את הפינוי. וכשאני מסתכלת היום על הוועדה ואני שומעת את ההורים הקול שלי רועד, כי אני לא יכולה שלא, אני מנסה להבין באמת ומתחברת למה שאמרה יעל בבוקר. אנחנו דנים על הפרטים, על הסעיפים, על הדקויות, על כל פסיק ופסיק פה, וזה חשוב, אבל זה לא חשוב כמו לדון על המהות של החוק הזה. זה לא חשוב כמו לקבל סוף סוף תשובות לעניין סעיף המטרה, האם המטרה היא שילוב תלמידי ישיבות או הסדרת מעמדם, ואם כן, אז אני אשמח אם יסדירו את מעמדם של תלמידי הישיבות הציוניות כדי שגם הילדים שלי ייכללו בתוך ההסדר זה.
דברי דובר/ת #165 | 181 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אין בעיה, אני רק אומר דבר אחד - - -
דברי דובר/ת #174 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש פה חוט שזור שעובר בין כל הסעיפים, כולל אלה שמונחים היום על הפרק והוא מתחיל בסעיף המטרה כדי להבין מה מטרת החוק, ועדיין לא קיבלנו תשובה על זה. כי אם מטרת החוק לא כוללת, שוב, את צורכי צה"ל וביטחון מדינת ישראל, הביטחון של הבית הלאומי שלנו והקיום שלו, אז אנחנו מלכתחילה לא יכולים להתייחס לשום סעיף. אם מטרת החוק כן כוללת אותם, אז אני אשמח אם נקבל התייחסות לזה. לעניין הסעיפים עצמם, אני אגיד את זה במעוף הציפור, כי זה כבר נאמר כל כך הרבה פה היום, אבל הקניה של סמכות שבעיניי היא כמעט בלתי מוגבלת לשר לקבל את ההחלטות למנות את הוועדות, אם החוק יוארך או לא יוארך, היא בעייתית מאוד והיא חייבת להיות מידתית יותר, הסמכות הזו חייבת להיות מוגבלת והוא חייב פיקוח. זה אחת. שתיים, לעניין השנים שמוגדרות, אין שום צורך לחכות שלוש שנים ואז עוד שנה כדי להבין אם כן או לא ואם יש הפרה או אין הפרה. אני לא יודעת, אני כשחינכתי את הילדים שלי אמרתי להם שכל אחד מקבל הזדמנות שנייה, אף פעם לא הזדמנות שלישית. טעית פעם אחת, בסדר, חזרת על הטעות פעם שנייה אתה כבר בבעיה. שנתיים רצופות של הפרה, של אי עמידה ביעדים, אמורה להספיק לנו כדי להחליט שזה לא עובד העסק. כשאנחנו מתייחסים לעמידה ביעדים אנחנו צריכים להבין שלאי עמידה ביעדים יש נפקות והיא משפיעה על מי שכן נמצא במערכת. כי אם הציבור החרדי לא יעמוד ביעדים, המאוד מאוד מאוד דלים שמוגדרים כרגע, הנטל ימשיך ליפול על הכתפיים של מי שמשרת, ומי שמשרת זה חילוניים ומסורתיים ודתיים לאומיים שמעבר לזה שהם משרתים ונותנים זמן ואנרגיה ומשאבים, אין מה לעשות, הם גם נותנים דם. אני שאלתי את אביתר, הבן שלי, למה הוא לא הולך להגיד הגומל אחרי שהוא סיפר לי על איזה שהיא תקרית שהייתה לו, ואני כל פעם מסתכלת על ההורים האלה ואומרת: הייתי יכולה להיות בנעליים שלהם עשרות פעמים, והוא ענה לי תשובה נורא נורא כואבת, הוא אמר לי שהרב של החטיבה אמר שנלך להגיד הגומל בסוף המלחמה, כי אם נגיד הגומל על כל תקרית אני צריך להגיד גומל פעמיים ביום. הילדים שלנו נושאים בנטל הזה והם צריכים מענה שלא לוקח עכשיו שלוש וארבע שנים כדי להחליט אם הוא עובד או לא, צריך להחליט שהוא עובד מחר בבוקר, ואם הוא לא עובד אז צריך לתקן אותו מחר בבוקר. מריחת הזמן הזאת, שמוגדרת גם בתוך הסעיפים, היא לא סבירה, אי אפשר להרשות אותה, צריך להגדיר את זה בצורה הרבה יותר פשוטה, הרבה יותר חדה. ואני מתחברת לדברים שחבר הכנסת מאיר כהן אמר פה, אם לא מוגדרים מועדים בחוק שום דבר לא יקרה. אנחנו יודעים את זה, רואים את זה מחקיקה של עשרות שנים אחורה. אם לא יגדירו עד מתי צריך לתקן תקנות, אם לא יגדירו עד מתי צריך השר לכנס ועדה, אם לא יגבילו את הסמכות שלו ויגדירו עד מתי הוא צריך לתת דין וחשבון ומי מפקח עליו ולמי הוא נותן דין וחשבון, כלום מזה לא יקרה. זה לגבי הסעיפים הספציפיים, אבל אני אחזור ואגיד, שום דבר מזה לא רלוונטי אם מטרת החוק לא תכלול בתוכה הסרה של האיום הקיומי על הבית שלנו ולא תכלול בתוכה את צורכי צה"ל וביטחון מדינת ישראל. (היו"ר ינון אזולאי)
דברי דובר/ת #177 | 506 מילים